הרבה פעמים אנחנו דואגים בקשר לעתיד. אבל ישוע אמר לנו: “אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם – מה תלבשו” (לוקס י”ב 22). ישוע יודע שאנחנו דואגים. הוא יודע שאנחנו שואלים: האם אלוהים תמיד איתי? האם אלוהים רואה אותי בכל מקום, בבית, בים, בלילה במיטה שלי, בבית הספר כשהילדים סביבי, כשרע לי, כשטוב לי, כשאני פוחד?
השמות של אלוהים מצביעים על התכונות שלו. ישוע הוא אור העולם, הוא אל גיבור, הוא הרועה הטוב. וישוע הוא גם שה האלוהים – השה המושלם.
דביר, הכתב של “ילדי-יה”, יצא לבקר ילדים בקהילות משיחיות שונות ברחבי הארץ. הוא שאל אותם אם הם מאמינים-משיחיים. הנה התשובות שלהם:
בדרך כלל, כשאנחנו מתייחסים לבעלי חיים, אנחנו מדברים עליהם בלשון זכר. למשל, אנחנו אומרים שראינו פיל גדול, נמר מהיר או קוף חמוד. אבל כשאנחנו רואים כבשים, אנחנו אומרים שראינו כבשה יפה (למרות שבעברית ניתן גם לומר כבש כשמדובר על זכר). אני לא יודעת למה אנחנו מתייחסים לכבשים כאל נקבות, אול משום שהן עדינות וצמריריות ויפות. דרך אגב, הכבשה נקראת בעברית גם רחלה.
חג פורים הוא חג נפלא שכולנו אוהבים לחגוג. אבל הוא יותר מחג של תחפושות ואוזני המן. בחג הזה אנחנו זוכרים את נאמנותו של אלוהים לעם ישראל.
השקר הראשון שמוזכר בכתבי הקודש מופיע בספר בראשית, שם מסופר על הנחש ששיקר לחווה ופיתה אותה לאכול מפרי עץ הדעת. כתוצאה מכך חדר החטא לעולם ומאז מופצים הרבה שקרים שאנחנו שומעים ועלולים להאמין להם. לכן חשוב שנבדוק כל דבר שאנחנו רואים ושומעים כדי שנדע אם הוא אמת או שקר.
אני הייתי הכוהן ששירת בקודש במשכן אלוהים בשילֹה. בני ישראל נהגו להגיע לשילה כדי לעבוד את אלוהים ולהקריב קורבנות.
היה זה ערב קריר. החברים שלי ואני ניערנו את השמיכות ופרשנו אותן על הקרקע. גם הלילה נישן בשדה. מגיל צעיר למדנו את תפקיד הרועים. לא קל להיות רועה, אבל אנחנו אוהבים את הכבשים ושמחים לשמור עליהן.
דביר, הכתב של ילדי יה, יצא לשטח ושאל ילדים שונים אם הם אוהבים חגים ולמה, לדעתם, חשוב לחגוג את החגים השונים. הנה התשובות שלהם:
