עינת וטלי סיימו את ארוחת הצהריים ואימא הגישה לכל אחת מהן קערה קטנה עם גלידה. עינת קיבלה גלידת תות וטלי קיבלה גלידת שוקולד. “איזה כיף זה לאכול גלידה, במיוחד כשחם!”, אמרה טלי. עינת קמה כדי להביא מפית. כשהיא חזרה, היא נדהמה לראות שהגלידה שלה מרוחה על השולחן. היא הביטה בטלי וקראה: “הלוואי והייתי בת יחידה! למה את נוגעת בדברים שלי?”.
האם קראתם את הספר “האריה, המכשפה וארון הבגדים” או את “הנסיך כספיאן”? אולי ראיתם את הסרט? ספרים אלה הם שניים מתוך סרה של שבעה ספרים שחיבר סי אס לואיס. הסדרה כולה נקראת “נרניה” . סיפורי נרניה כתובים בשפה עשירה והם סיפורים מרתקים שמהם אפשר ללמוד על גבורת אלוהים ועל ניצחון הטוב על הרע.
אני יהודי, חבר בסנהדרין (קבוצה מכובדת של 70 יהודים ששימשו כבית משפט). גרתי ברמתיים. אנשים אומרים עליי שאני איש טוב.
כשאלוהים החליט לברוא את האדם, הוא החליט לברוא אותנו בצלמו וכדמותו. הרבה פעמים אנחנו רואים ילד או ילדה ואנחנו אומרים שהם דומים מאוד לאבא או לאימא שלהם. למעשה אנחנו מתכוונים לכך שהם נראים כמותם ודומים להם בהתנהגות ובתכונות. מכיוון שאנחנו נבראנו בצלם אלוהים, אנחנו דומים לאלוהים בתכונות שיש לנו.
בן ודן היו הבריונים של בית הספר. הם הסתובבו במסדרונות בית הספר והציקו לכולם, והילדים השתדלו להתרחק מהם. לפעמים הם התחילו בקטטה עם אחד הבנים, לפעמים משכו בשיער לבנות או העליבו ילד או ילדה עד שהם בכו. כולם למדו שהכי טוב להתרחק מהם. אם במקרה נפגשים איתם, הכי טוב זה מייד להתחיל לבכות כי אז הם בורחים לפני שאחת המורות מגיעה.
מרי נולדה וגדלה בסקוטלנד במאה ה-19. היא הייתה בת שנייה למשפחה ענייה. היו לה שישה אחים ואחיות. כשהייתה בת 14, אביה ושניים מאחיה מתו מדלקת ריאות והיא נאלצה לעזוב את בית הספר ולעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. היא עבדה מדי יום משש בבוקר ועד שש בערב כדי שיהיה להם כסף לקנות אוכל. אימא של מרי אהבה את אלוהים ובכל ערב הייתה אוספת את הילדים, קוראת להם מדבר אלוהים ומספרת להם על אנשים שונים שנוסעים לכל מיני ארצות רחוקות בעולם ומבשרים על ישוע. היא הסבירה לילדיה שכולנו חוטאים וזקוקים לחסד מאלוהים. מרי שמעה על המבשרים והייתה מתפללת עבורם בקביעות. היא החליטה שגם היא רוצה לבשר על ישוע המשיח.
חייתי בתקופה שבה עדיין לא היו מלכים בישראל. בכל פעם שהתעוררה בעיה, אלוהים שלח שופטים שיעזרו לבני ישראל מול האויבים שלהם.
השם שלי מכיל את המילה “אהבה” (בשפה היוונית). אני נחשב לאיש מכובד ועשיר. יש לי בית גדול וקהילת הקולוסים נפגשת בביתי.
בתקופה האחרונה עדן הייתה מאוד נרגשת. המורה בבית הספר סיפרה שבעוד כחודש הכיתה תצא לטיול. היא הסבירה שהטיול יהיה מיוחד ואפילו יהיה בו מסלול הליכה מאתגר. היא אמרה שכל הילדים צריכים לוודא שיש להם נעליים טובות שיתאימו למסלול בנחל.
עדן אומנם קצת חששה, כי היא לא ידעה אם המסלול יהיה קשה, אבל היא שמחה מאוד שהיא מספיק גדולה ויכולה לצאת לטיול. בכל יום הילדים בכיתה שאלו את המורה מה יהיה בטיול, ובכל יום היא אמרה רק שהטיול לצפון ושיהיה ממש כיף.
האם אי פעם קיבלת תעודה? אני בטוחה שכן. כל אחד מאיתנו מקבל תעודה כשהוא נולד. כנראה שגם אתם קיבלתם. כשמישהו נולד מעניקים לו תעודת לידה. בתעודה הזו כתוב השם שלנו ושם ההורים ומתי נולדנו והיכן. מדוע זה חשוב? כדי שלא יבלבלו בינינו לבין מישהו אחר שייתכן שיש לו שם כמו שלנו, ואולי הוא גר באותה העיר. בתעודה שלנו רשומים כל הפרטים עלינו והיא מייצגת את הזהות שלנו, את מי שאנחנו. בתעודה שלנו רשומים פרטים שנכונים רק לגבינו ולא לגבי אף אחד אחר.
גם לישוע המשיח יש תעודה ובה הפרטים שלו. אולי אנחנו לא יכולים לראות את התעודה (אם כי הפרטים כתובים כולם בתנ”ך ובברית החדשה), אבל אנחנו בהחלט יודעים מה כתוב בה ואילו פרטים מתאימים לו בלבד. אז בואו ננסה לכתוב את פרטי תעודת הזהות של ישוע המשיח: