גרתי ביפו והאמנתי בישוע. אהבתי מאוד לעזור לאחרים. תפרתי בגדים עבור משפחות שלא היה להן כסף לקנות אותם, הכנתי אוכל וחילקתי לאנשים עניים, ועשיתי כל דבר שיכולתי כדי לעזור לאנשים הזקוקים לעזרה.
יום אחד בא מלאך לבקר אותי. הוא אמר לי שאלוהים ישים תינוק מיוחד בבטן שלי. עניתי למלאך, שאלוהים תמיד יודע מה הדבר הכי טוב בשבילי.
גרתי קרוב לבית המקדש, ולאבא שלי קראו אמוץ. הייתי נביא של אלוהים ואהבתי אותו מאוד.
יום אחד, כשהתפללתי, ראיתי חזון. אלוהים רצה לספר לי משהו חשוב.
אנחנו לא יודעים הרבה על הילדות של ישוע, אבל מהמעט שאנחנו קוראים אנחנו יודעים שהוא היה ילד טוב והתייחס בכבוד להוריו ולאנשים סביבו.
בבשורת לוקס וגם בבשורות האחרות יש תיאור מפורט יחסית של הלידה של ישוע. בהמשך מסופר הרבה על חייו של ישוע כאדם בוגר, אבל מעט מאוד כתוב על ילדותו.
ומה בכל זאת אלוהים בחר שייכתב על ישוע הילד בכתבי הקודש?
האם פגשת פעם קרנף? אני לא, והאמת… לא הייתי רוצה לפגוש אחד, במיוחד קרנפה שמטיילת עם הגור שלה! היא נהיית תוקפנית, כי היא מגינה על הגור הקטן והפגיע. בטבע הקרנף גר בסוואנות של אפריקה ושל דרום מזרח אסיה, במקומות חמים שיחד עם זאת יש בהם הרבה מים ובוץ. גם בספארי ובגן החיות אפשר לראות קרנפים, והם נראים כל כך גדולים ומגושמים! יש קרנפים עם קרן אחת וקרנפים עם שתי קרניים על האף. אומנם הקרנף כל כך גדול ומסורבל, אבל אם תסתכלו על צידו האחורי תוכלו לראות שיש לו זנב קטן וחמוד עם “מברשת” שיער בקצה.
צבעו של הקרנף הוא חום או אפור, והוא שוקל מכמעט טון (שזה אלף קילוגרם!) למינים הקטנים יותר של הקרנפים, ועד שלושה טונות וחצי למינים הגדולים יותר. זה כמו משקל של מכונית!
דבורה ומרים מקהילת ‘בית אליהו’ בחיפה נסעו עם ההורים לטיול ארוך ברחבי ארצות הברית. בדרך הן עצרו בהרבה מקומות מעניינים, וביניהם גם במוזאון שבו ניתן לראות את תיבת נוח. הביקור במוזאון היה מרגש מאוד, ולכן הן רוצות לספר לכם על מה שראו.
“אימא, אני לא יודע מה לעשות. תומר, מהכיתה שלי, חזר כמו כולנו אחרי חופשת הקיץ, אבל הוא נראה אחרת, הוא מדבר אחרת והוא ביקש מכולנו שמעכשיו במקום לקרוא לו תומר, נקרא לו תמר. הוא מתנהג כמו בת: בהפסקות הוא מעדיף לשבת עם הבנות ולדבר במקום לשחק עם הבנים. אני לא יודע איך להתייחס אליו”…
טלי ישבה ליד השולחן במטבח והביטה באימא שרחצה את הכלים.
“אימא, כבר כמה חודשים שאת לא עובדת ושמעתי שאבא סיפר שהוא לא יודע מה יהיה עם העבודה שלו, אז איך נסתדר?”, שאלה טלי, שתקה לרגע והמשיכה, “ואני רוצה שתדעו שאני לא צריכה בגדים חדשים ואני מוותרת על העוגיות עם השוקולד שאת מכינה ושאני כל כך אוהבת”…
אימא חיבקה את יסמין והתיישבה לידה. “אני רוצה לספר לך סיפור…
יסמין ישבה בשקט ונראתה עצובה. אימא ניגשה אליה ושאלה: “יסמין, מה קרה?”.
דמעה זלגה מעינה של יסמין. “אני פוחדת”, היא אמרה בשקט. “אולי הילדים לא יאהבו אותי? אולי לא יהיו לי חברות? ביום ההיכרות של הכיתה החדשה, אחת הבנות אמרה לי שאני ארוכה כמו שרוך…”.
אימא חיבקה את יסמין והתיישבה לידה. “אני רוצה לספר לך סיפור…
“רועי, פנה בבקשה את הכלים מהמדיח ושים כל דבר במקומו,” אמרה אימא בזמן שהמשיכה לקפל את הכביסה המונחת על השולחן בערמה גדולה.
“ובבקשה,” אימא הרימה את קולה כדי שרועי ישמע, “תבדוק את כוסות הזכוכית כשאתה מוציא אותן מהמדיח. שמתי לב שלאחרונה הן יוצאות עם כתמים, זה מהמים. אתה יכול להבחין בכתמים אם תחזיק כל כוס מול האור שנכנס דרך החלון.”
רועי התחיל לפנות את המדיח, קודם את הצלחות הגדולות, אחר כך את הצלחות הקטנות, ואז שם במגירה את הסכו”ם – כל דבר במקומו. לאחר מכן החל להוציא בזהירות את כוסות הזכוכית, אחת אחרי השנייה, והחזיק כל אחת מול האור…