ישוע בן האלוהים נצלב כפושע בזוי
אנחנו יודעים שישוע מת כדי לכפר על החטאים שלנו. במשך ההיסטוריה היו נהוגות כל מיני דרכים להרוג מישהו שהואשם בפשע. בתקופה שבה חי ישוע, למשל, נהגו לסקול אנשים באבנים והיו דרכים נוספות להמית אדם שפשע. ההוצאה להורג המבזה והכואבת ביותר הייתה כשתלו אדם על צלב. הדבר היה כל כך נורא עד שאזרחים של האימפריה הרומית זכו להקלות ולא נצלבו גם אם נשפטו וקיבלו עונש מוות, אלא הוציאו אותם להורג בשיטות פחות מכאיבות.
אבל דווקא ישוע הטהור והקדוש, האלוהים שלבש בשר ובא לעולם, זה שמעולם לא חטא, דווקא אותו שלחו אל הצלב למוות הנורא ביותר. מדוע?
ראשית, אלה שהוציאו אותו להורג רצו לגרום לו ייסורים רבים. מוות בצליבה הוא הכואב ביותר ותהליך הגסיסה הוא הארוך ביותר.
שנית, הרומאים נהגו לצלוב את האנשים על אם הדרך כך שהעוברים והשבים יוכלו לראות את הצלוב ולהשפיל אותו במילים, ולפעמים אף להכות אותו ולירוק בפניו.
ישוע בא אל העולם כדי לשאת את החטאים שלנו וכשהוא היה על הצלב, הוא ספג את כל הכאב וההשפלה שמגיעים לנו. כך הוא לקח על עצמו גם את הבושה שמגיעה לנו בגלל שאנחנו חוטאים וגם את העונש הנצחי שמגיע לנו בגלל שמרדנו נגד אלוהים.
מאחר שישוע עשה את זה ומאחר שהוא בעצמו מעולם לא חטא, אלוהים סלח לנו ואנחנו יכולים היום לפנות אליו ולהתייצב לפניו.
מדוע הסכים ישוע לעשות את זה? ישוע אוהב אותנו! לכן הוא ויתר על מקום מושבו בשמיים ובא לעולם. הוא ידע שבזכות המעשה שלו אנחנו נקבל סליחת חטאים, לכן הוא “סבל את הצלב ובז לחרפה” (עברים י”ב 2). הוא גם ידע שלאחר שימות הוא יוקם מהמתים ויֵשב לימין כיסא האלוהים, ושאז תהיה שמחה גדולה בשמיים.
כבר כעת יכולים המאמינים בישוע לשמוח משום שהוא לקח על עצמו את הבושה שלנו ואת העונש שמגיע לנו בגלל חטאינו. גם כשקשה לנו וגם כשטוב לנו אנחנו יכולים לפנות אל ישוע כי הוא אוהב אותנו ושומע אותנו. בזכותו מותר לנו לפנות לאלוהים בידיעה שהוא תמיד ישמח לעזור לנו.