סיפורי ילדים – אני לא לבד

אני לא לבד

יסמין ישבה בשקט ונראתה עצובה.  אימא ניגשה אליה ושאלה: “יסמין, מה קרה?”.

דמעה זלגה מעינה של יסמין. “אני פוחדת”, היא אמרה בשקט. “אולי הילדים לא יאהבו אותי? אולי לא יהיו לי חברות? ביום ההיכרות של הכיתה החדשה, אחת הבנות אמרה לי שאני ארוכה כמו שרוך…”.

אימא חיבקה את יסמין והתיישבה לידה. 

“אני רוצה לספר לך סיפור: פעם, במדבר רחוק, צמח ורד אדום. הוא היה גאה מאד ביופיו. הסתכל הוורד סביבו וראה קקטוס. הוא חייך אליו. אבל הוורד הפנה מבטו ממנו. הוא לא רצה חבר ארוך וצר ומלא קוצים כמותו.

“מפעם לפעם הביט הוורד היפה אל הקקטוס בבוז בגלל שלא היה יפה כמותו. הקקטוס שתק ולא הגיב. במדבר היו עוד צמחים שונים. כשהוורד הופיע שם רבים הסתכלו עליו, כי באמת היה מאוד יפה, אבל בגלל שהוא העליב את הקקטוס, אף צמח לא רצה להיות חבר שלו.

“עם בוא הקיץ גבר החום במדבר והוורד החל לנבול. עלי הכותרת האדומים והיפים שלו התייבשו ואיבדו את צבעם הבוהק. הביט הוורד אל הקקטוס וראה ציפור קטנה שישבה עליו ושתתה מים מגבעוליו. התכופף אליו הוורד הנבול, הפעם לא כדי להשפיל אותו, אלא כדי לבקש ממנו מים. הקקטוס לא נהג כמותו, הוא היה טוב ועזר לו. הוא נתן לוורד מים ובזכותו הוא הצליח לשרוד בקיץ החם. כשהגיע החורף, שוב צמחו לוורד עלים יפים, אבל כעת הוא לא לעג לקקטוס והם הפכו לחברים טובים”.

אימא חיבקה את יסמין ואמרה: “יסמין חמודה שלי, לכי לבית הספר ותתנהגי כמו שלמדת בבית, כמו שאלוהים רוצה. היי נחמדה אל כולם והם ירצו להיות חברים שלך. אל תפחדי.

“יש לך משהו שלילדים אחרים אין. את מאמינה בישוע. כשאת חוששת, דברי עם ישוע. כשאת נעלבת, בקשי ממנו שיעזור לך להתגבר. כשאת מרגישה לבד זכרי שאלוהים איתך בכל מקום. את זוכרת שקראנו בתהילים שגם דוד המלך הרגיש לבד אבל הוא התפלל וזכר שאלוהים איתו? ‘אם אסק שמים שם אתה (גם אם אגיע למעלה עד לשמים אלוהים שם), אשא כנפי שחר, אשכנה באחרית ים, גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך (גם אם אפנה למזרח שם זורחת השמש או לים שם היא שוקעת, גם שם ידו של אלוהים מנחה אותי ואוחזת בי)’.

“בואי, נתפלל שאלוהים ייתן לך חברה טובה ואז נתארגן ונצא. את לא רוצה לאחר ליום הראשון ללימודים, נכון? אני גם מבטיחה לך שאמשיך ואתפלל עבורך במשך הבוקר”.