“אימא, אני לא יודע מה לעשות. תומר, מהכיתה שלי, חזר כמו כולנו אחרי חופשת הקיץ, אבל הוא נראה אחרת, הוא מדבר אחרת והוא ביקש מכולנו שמעכשיו במקום לקרוא לו תומר, נקרא לו תמר. הוא מתנהג כמו בת: בהפסקות הוא מעדיף לשבת עם הבנות ולדבר במקום לשחק עם הבנים. אני לא יודע איך להתייחס אליו”…
יסמין ישבה בשקט ונראתה עצובה. אימא ניגשה אליה ושאלה: “יסמין, מה קרה?”.
דמעה זלגה מעינה של יסמין. “אני פוחדת”, היא אמרה בשקט. “אולי הילדים לא יאהבו אותי? אולי לא יהיו לי חברות? ביום ההיכרות של הכיתה החדשה, אחת הבנות אמרה לי שאני ארוכה כמו שרוך…”.
אימא חיבקה את יסמין והתיישבה לידה. “אני רוצה לספר לך סיפור…
שי פתח בשקט, כשידיו מתחת לשולחן, את הפתק שקיבל מחגי שיושב לפניו בכיתה. מדי פעם הביט למעלה כדי לוודא שהמורה דבורה לא רואה מה הוא עושה.
שי רצה מאוד להיות חבר של חגי. למה? כי חגי היה גדול וחזק והמנהיג של החבורה שרצה להצטרף אליה. הוא הסתכל סביב וראה שגם יותם, רועי, אבנר ושון קיבלו פתק כמו שלו. שי שמח. כבר עכשיו הרגיש חלק מהחבורה… הם שיתפו אותו במשהו שהולך לקרות והוא כל כך שמח להיות שייך אליהם! הוא הצליח לפתוח את הפתק וקרא את מה שכתוב בו…
בואו נכין משהו טעים לאכול!!! טוסט רך ומתוק.
פתחו כדי לראות את המתכון.
יותם השתתף בחתונה של גלעד ושירי. זה גרם לו לחשוב והיו לו הרבה שאלות לאבא על נישואין
רגע לפני תחילת הלימודים מיקה חושבת שיש לה אוזניים גדולות מידי
“אבא!!!”
אבא בא בריצה וגילה את נטע שוכבת מתחת לערמת כפות התמרים לסוכה בכניסה לבניין.
“את בסדר, נטע?” שאל אבא בזמן שפינה את הענפים מעליה. “מה קרה?”
נטע ידעה בדיוק מה קרה, היא שמעה את אסי מתפוצץ מצחוק כשהיא מעדה וכל כפות התמרים נפלו עליה.
“רועי, בוא!” קראו בר ודור, “בוא איתנו, שמענו שהבנות נפגשות אצל גילי, נלך להציק להן!”
“למה?” שאל רועי, “למה להציק לבנות?”
“כי משעמם לנו,” ענה בר.
“כי מצחיק להציק,” ענה דור. “מצחיק להצחיק…” המשיך ואמר לעצמו בחיוך, “ובטח נגרום לאחת מהן לבכות.”