אפרוחים וגוזלים, סוכות- חג של תודה, ללמוד ולעשות, יוהנס גוטנברג, מי כתב את דבר אלוהים?
“אימא, מה נעשה בחגים?” שאל אסף ולא חיכה לתשובה. “איזה כיף, יש לנו חופש!” קרא וקפץ על הספה, משם אל השטיח, אל השולחן ושוב על הספה. הוא המשיך לקפוץ ולקרוא: “חופש! חופש!”
הפעם דביר, הכתב המשוטט של ילדי־יה, יצא לבקר ילדים בקהילות משיחיות שונות ברחבי הארץ, ושאל אותם איך לדעתם נוצר העולם ומאיפה הגיעו בני האדם.
מסכים- טלפון, מחשב, טאבלט…, מדליית זהב בחברות, אלוהים קיים?, קשת בענן, ישוע הוא אלוהים, שוב בידוד?!
ישוע הוא אלוהים! הוא אומנם נולד וגדל כמו כל אחד מאיתנו, אבל הוא אלוהים.
קשה לנו להבין איך אפשר להיות גם אלוהים וגם אדם, כי אנחנו לא אלוהים.
אימא קפצה ממקומה. “מה קרה, מה נשבר?”. היא רצה למטבח וראתה על הריצפה את הצלחת הלבנה, היפה, עם כל העוגיות. הצלחת התנפצה לרסיסים ובכל מקום במטבח היו פירורים של עוגיות שוקולד. “גיא, אתה בסדר? איך זה קרה?”, שאלה.
אלוהים תמיד שומע כשאנחנו מדברים איתו – בכל מקום, בכל זמן ובכל מצב.
בדבר אלוהים כתוב שעלינו להתמיד בתפילה. להתמיד בתפילה זה אומר להתפלל שוב ושוב. לא כתוב שנתפלל דווקא בבוקר או בערב, בשעה מסוימת, אלא תמיד. גם לא כתוב שנתפלל רק אם אנחנו רעבים או מוטרדים, או רק כשאנחנו שמחים, או רק כשקשה ועצוב לנו. כתוב “התמידו להתפלל” (האיגרת הראשונה לתסלוניקים ה’ 18-17). עלינו להתפלל תמיד.