תגית: אנשים

אני מתארת לעצמי שאתם לא חושבים עליי דברים טובים…

הייתי עצובה מאוד ובכיתי בכל יום. אמנם בעלי אהב אותי מאוד ודאג לי, אבל לא היו לנו ילדים. כל כך רציתי ילד…

שלום. קוראים לי טלי. גדלתי במשפחה גדולה ובה שנים עשר אחיות ואחים! כולנו נולדנו באתיופיה ועלינו לארץ בשנת 1984.

יצאנו מאתיופיה ממש משפחה גדולה – כארבעים אנשים, והלכנו ברגל מאתיופיה לסודן.

הבת שלי הייתה רק בת 12 כשזה קרה. היא בתי היחידה. מה קרה? הבת האהובה שלנו חלתה ועמדה למות.

חג פורים הוא חג נפלא שכולנו אוהבים לחגוג. אבל הוא יותר מחג של תחפושות ואוזני המן. בחג הזה אנחנו זוכרים את נאמנותו של אלוהים לעם ישראל.

אני הייתי הכוהן ששירת בקודש במשכן אלוהים בשילֹה. בני ישראל נהגו להגיע לשילה כדי לעבוד את אלוהים ולהקריב קורבנות.

היה זה ערב קריר. החברים שלי ואני ניערנו את השמיכות ופרשנו אותן על הקרקע. גם הלילה נישן בשדה. מגיל צעיר למדנו את תפקיד הרועים. לא קל להיות רועה, אבל אנחנו אוהבים את הכבשים ושמחים לשמור עליהן. 

כשארוסתי סיפרה לי את החדשות – היה לי מאוד קשה להאמין לה. איך זה ייתכן?

ניקי היה רק בן עשר. הוא שנא את כולם ותמיד כעס. הילדים בשכונה קראו לו “ניקי קרוז, השור הזועם”, וכולם פחדו ממנו. כשהיה נער קנה ניקי רובה ציד. אף אחד לא התקרב אליו, אף אחד לא הרגיש בטוח בקרבתו. ניקי, שגדל בפורטו ריקו, רצה להגיע לניו יורק כי היא עיר גדולה ואפשר להרוויח בה הרבה כסף – כך הוא חשב. הוא הסתובב כל הזמן ברחובות השכונה שבה הוא גדל. הוא היה אלים וכעוס ותכנן לעזוב את הבית.

אבא שלי היה שופט בישראל. הוא היה אדם טוב שאהב את אלוהים. באותה תקופה שלטו המדיינים בארץ ואלוהים קרא לאבי להציל את בני ישראל.