אימא קפצה ממקומה. “מה קרה, מה נשבר?”. היא רצה למטבח וראתה על הריצפה את הצלחת הלבנה, היפה, עם כל העוגיות. הצלחת התנפצה לרסיסים ובכל מקום במטבח היו פירורים של עוגיות שוקולד. “גיא, אתה בסדר? איך זה קרה?”, שאלה.
אלוהים תמיד שומע כשאנחנו מדברים איתו – בכל מקום, בכל זמן ובכל מצב.
בדבר אלוהים כתוב שעלינו להתמיד בתפילה. להתמיד בתפילה זה אומר להתפלל שוב ושוב. לא כתוב שנתפלל דווקא בבוקר או בערב, בשעה מסוימת, אלא תמיד. גם לא כתוב שנתפלל רק אם אנחנו רעבים או מוטרדים, או רק כשאנחנו שמחים, או רק כשקשה ועצוב לנו. כתוב “התמידו להתפלל” (האיגרת הראשונה לתסלוניקים ה’ 18-17). עלינו להתפלל תמיד.
מתי אנחנו מתחפשים ו”לובשים” דמות של מישהו אחר? זה יכול לקרות בפורים או כאשר אנחנו לא רוצים שיגלו מי אנחנו. זה גם יכול להיות אם אני בלש או סוכן חשאי של מדינה. במקרים כאלה תחפושת עשויה לעזור לי לגלות דברים חשובים. גם בתיאטרון ובסרטים משתמשים השחקנים בתלבושות ובאיפור כאשר הם מציגים דמויות שונות.
אלוהים בא אל העולם בדמות אדם. זאת אומרת שאלוהים לקח על עצמו דמות של אדם רגיל, כמונו.
כולנו חוטאים! למעשה כולנו נולדנו חוטאים מכיוון שאדם וחווה חטאו והורישו לנו את הטבע החוטא שלנו. בגלל שאנחנו חוטאים אנחנו זקוקים למשיח כדי שיושיע אותנו מהחטאים, כדי שייסלח לנו. מי שישוע סולח לו, נקי מחטאים והוא יכול להתקרב לאלוהים הקדוש.
אלוהים קדוש, לכן הוא לא מתיר לחוטאים להתקרב אליו. אלוהים טוב ואין בו כל רוע. הוא אור ואין בו כל חושך, אבל מי שחוטא הוא טמא ולא קדוש, הוא בחושך ולא באור. אז איך בכל זאת נוכל לבוא אל אלוהים ולהתקבל על ידו?
פלמינגו זה שם קצת מוזר, נכון? השם הזה בא מהשפה הפורטוגזית ופירושו “להבה יוקדת”. הסיבה לשם שניתן לפלמינגו היא שבדרך כלל צבעו אדום וכשהוא מתנועע הוא נראה כמו להבת אש. מכיוון שרוב הפלמינגואים חיים בלהקות גדולות הרי שהלהקה כולה נראית לעיתים כמו מדורה גדולה. בעברית קוראים לפלמינגו “שקיטן” מכיוון שהמקור שלו משמש כשק קטן שבתוכו הוא לוכד את הדגים שהוא אוכל. יש גם כאלה שאומרים שהשם “שקיטן” מתאים לו כי הוא בדרך כלל שקט… אבל בעצם כולם מכנים אותו “פלמינגו”.
יום הכיפורים הוא יום מיוחד במינו שבו היהודים צמים, מתפללים בבתי הכנסת ומבקשים מאלוהים סליחה על החטאים שעשו בשנה שעברה. למה אלוהים נתן לנו את יום הכיפורים? האם באמת חייבים לצום ביום הכיפורים? האם מותר לרכוב על אופניים ולשחק ביום הזה? ובכלל, מתי צריך לבקש סליחה מאלוהים?
דביר, הכתב של “ילדי-יה”, פגש ילדים מקהילות שונות ושאל אותם אם הם מסוגלים לסלוח ואם סולחים להם. הנה התשובות שלהם:
הייתי עצובה מאוד ובכיתי בכל יום. אמנם בעלי אהב אותי מאוד ודאג לי, אבל לא היו לנו ילדים. כל כך רציתי ילד…
שלום. קוראים לי טלי. גדלתי במשפחה גדולה ובה שנים עשר אחיות ואחים! כולנו נולדנו באתיופיה ועלינו לארץ בשנת 1984.
יצאנו מאתיופיה ממש משפחה גדולה – כארבעים אנשים, והלכנו ברגל מאתיופיה לסודן.
“אבא, אני רוצה לספר לך משהו”, אמר דניאל כשחזר הביתה מבית הספר. הוא התיישב ליד אבא ואמר: “היום בהפסקה שיחקנו כדורגל, ואז כשעצרנו להפסקת מים, דור סיפר בדיחה עם מילים ממש גסות. כולם צחקו ואני הרגשתי לא נוח כי אני יודע שאלוהים לא אוהב כשמדברים ככה. עמדתי שם וקצת חייכתי כי פחדתי שהם ילעגו לי אם הם יראו שאני לא אוהב בדיחות כאלה”.