לפני שפגשתי את ישוע אהבתי כסף יותר מכל דבר אחר! הייתי מוכס ולכן לקחתי מאנשים מיסים (כסף) שהם היו חייבים לתת לרומאים ששלטו אז בישראל. אבל לא לקחתי רק את מה שהייתי צריך לתת לרומאים, אלא תמיד לקחתי גם עוד קצת כסף בשבילי. כך נהייתי עשיר!
על הספסלים ביציע ישבו ההורים והאחים של המתמודדים, עודדו אותם ומחאו כפיים. באותו בוקר התקיים בחצר בית הספר מרוץ ידידותי שמטרתו לעודד את הילדים לנהל אורח חיים בריא. על קו הזינוק עמדו המתחרים: ארבעה בנים ושתי בנות. שירי עמדה על הקו מוכנה לריצה. היא חייכה חיוך רחב וקפצה בהתרגשות. המורה לספורט הרגיע אותה ואת כל המשתתפים.
השריקה נשמעה והילדים יצאו לדרך לקול תרועות הקהל.
כולם השקיעו מאמץ ורצו מהר ככל שיכלו. לפתע, יוגב, הלוקה בתסמונת דאון, הבחין בהוריו שישבו ביציע. הוא סטה מהמסלול ובמקום להמשיך ולרוץ עם כולם הוא רץ לעבר ההורים שלו. המורה לספורט ניסה לקרוא לו לחזור, אבל יוגב חייך והמשיך לרוץ אל הוריו בזרועות פתוחות כמי שמתכוון לחבק אותם.
ישוע הוא אלוהים! הוא אומנם נולד וגדל כמו כל אחד מאיתנו, אבל הוא אלוהים.
קשה לנו להבין איך אפשר להיות גם אלוהים וגם אדם, כי אנחנו לא אלוהים.
ראיתם פעם קיפוד? הקיפוד הוא חיה חמודה שגודלה כמו ארנבת קטנה. לקיפוד אין פרווה נעימה כמו לארנבת אלא הוא מכוסה בקוצים שבעזרתם הוא מגן על עצמו מפני טורפים.
אלוהים ברא את הקיפוד עם שריר מיוחד, טבעתי, שעוטף את גופו ובעזרתו הוא “מתכדר”, כלומר הופך לעגול כמו כדור קוצני. עמוד השדרה של הקיפוד הוא מיוחד במינו בכך שהוא יכול להתכופף עד שהוא ממש עגול.
הפעם דביר, הכתב המשוטט של “ילדי יה”, יצא לבקר ילדים בקהילות משיחיות שונות ברחבי הארץ, ושאל אותם שאלות על תפילה. הנה התשובות שלהם:
נהגתי ללכת לבית המקדש באופן קבוע. בחצר המקדש היו מפוזרות תיבות גדולות שבהן אנשים שמו את התרומות שלהם לבית המקדש.
בכל שנה, בחג פורים, נהוג לקרוא את מגילת אסתר. כדאי גם לנו לקרוא את מגילת אסתר כי היא מספרת על אהבתו וכוחו של אלוהים ועל הדרך שבה הוא הגן על עם ישראל.
האם הייתם רוצים לשנות לפעמים את צבע העור שלכם? תארו לכם שיכולתם להיות כהים יותר או בהירים יותר, או אולי להיות עם עור סגול, צהוב או ירוק…
הזיקית היא בעל חיים ממשפחת הלטאות ויש לה תכונה מיוחדת: היא יכולה לשנות את צבע עורה!