צבע הטבע – קרנף

קרנף

האם פגשת פעם קרנף? אני לא, והאמת… לא הייתי רוצה לפגוש אחד, במיוחד קרנפה שמטיילת עם הגור שלה! היא נהיית תוקפנית, כי היא מגינה על הגור הקטן והפגיע. בטבע הקרנף גר בסוואנות של אפריקה ושל דרום מזרח אסיה, במקומות חמים שיחד עם זאת יש בהם הרבה מים ובוץ. גם בספארי ובגן החיות אפשר לראות קרנפים, והם נראים כל כך גדולים ומגושמים! יש קרנפים עם קרן אחת וקרנפים עם שתי קרניים על האף. אומנם הקרנף כל כך גדול ומסורבל, אבל אם תסתכלו על צידו האחורי תוכלו לראות שיש לו זנב קטן וחמוד עם “מברשת” שיער בקצה.

צבעו של הקרנף הוא חום או אפור, והוא שוקל מכמעט טון (שזה אלף קילוגרם!) למינים הקטנים יותר של הקרנפים, ועד שלושה טונות וחצי למינים הגדולים יותר. זה כמו משקל של מכונית!  

איך הוא נהיה כל כך גדול, מה הוא אוכל? הקרנף לא אוכל בשר וגם לא חרקים, הוא אוכל אך ורק צמחים: דשא, שורשים, עלים וגם פירות.

איזה אף!

השם של הקרנף בעברית הוא חיבור של שתי מילים, תוכלו  לנחש אילו? קרן+אף = קרנף! מדוע? אני חושבת שהתשובה ממש ברורה! אלוהים ברא לקרנף קרן גדולה על האף. לחלק קרנפים יש אפילו שתי קרניים על האף, אחת מעל לשנייה. הקרן עשויה מהרבה מאוד שערות שנדחסו יחד עד שהפכו קשות כמו עצם. הקרן עוזרת לקרנפים לחפור באדמה כדי למצוא את השורשים שהם אוכלים, וגם להגן על עצמם ולנגוח באלה שהם מפחדים מהם. אם הקרן של הקרנף נשברת, לא צריך לדאוג – היא תצמח מחדש.

אני לא יכול לראות!

מהו החוש שעוזר לנו להתמצא הכי טוב בסביבה שלנו? חוש הראייה! אלוהים נתן לנו עיניים שבעזרתן אנחנו יכולים לראות כל דבר ולדעת מה קורה סביבנו. כך אנחנו יודעים לא להיתקל בדברים, או יכולים להבחין אם מישהו בא לדבר איתנו או להכות אותנו. את הקרנף אלוהים ברא עם תכונות אחרות. אם נסתכל על העיניים של הקרנף נראה שהן ממש קטנות, אבל הנחיריים והאוזניים שלו גדולים! הקרנף לא רואה טוב אבל הוא שומע ומריח מצוין, והחושים האלה עוזרים לו להתמצא בסביבה שלו ולהבין מה קורה סביבו. 

הקרנף מריח את העלים שעל העצים ויודע מה הוא אוהב לאכול ומה לא. הוא מריח את השורשים שמתחת לאדמה ויודע בדיוק איפה לחפור כדי להוציא ולאכול אותם. הוא גם מריח את השתן (הפיפי) והגללים שהשאירו קרנפים אחרים בשטח, וכך יודע אם הוא נכנס לשטח של קרנף אחר.

הקרנף שומע אם מישהו מתקרב ומייד מתכונן לקרב כדי להגן על עצמו, ואם זו קרנפה – גם על הגור שלו. הוא מרכין את הראש, כך שהקרן שלו פונה כלפי התוקף, ודוהר לעברו. קרה פעם שמישהו ראה קרנף תוקף שיח או עץ, כי הוא חשב שהם בני אדם או חיה שבאים לתקוף אותו! מספרים גם שראו קרנף תוקף פיל! הוא ממש לא מפחד משום דבר.

הקרנף גם “מדבר” בעזרת הקולות שהוא משמיע. כשקרנף משמיע נחירה ארוכה או קצרה, היזהרו – זה סימן שהוא כועס ומרגיש מאויים. אם הוא משמיע שריקות גבוהות סימן שהוא מפחד, וכשהוא שמח הוא משמיע קול דומה לצופר של אוטו ישן. 

אוהב לחיות לבד

הקרנף אוהב לחיות לבד. רק כשמגיע הזמן להזדווג נזכה לראות קרנף וקרנפה ביחד, או כשנולד לקרנפה גור והם חיים ומטיילים יחד. כאשר גור הקרנפים הקטן נהיה בוגר מספיק כדי למצוא לבדו את האוכל שלו ולהגן על עצמו, בערך בגיל שלוש, הוא נפרד מאמו. לכן כשאנחנו מטיילים בסביבת הגידול שלהם, בדרך כלל לא נראה עדרים של קרנפים אלא אחד פה ואחד שם. מכך אנחנו לומדים שהם אוהבים לחיות לבד ולא אוהבים שמפריעים להם. אם הם מרגישים שמישהו או משהו מאיים עליהם, הם יתקפו מייד! אז בפעם הבאה שאתם פוגשים קרנף ברחוב, עדיף שלא להתקרב אליו וללטף אותו…😊  

אף על פי שהקרנף אוהב לחיות לבד, יש לו חבֵרה טובה שנמצאת איתו הרבה. זוהי חברה קטנה שיושבת לו על הגב – ציפור בשם זרזיר הבקר. זרזיר הבקר אוכל קרציות וכינים, ולכן הוא יושב על הגב של הקרנף ומנקה אותו מכל החרקים. הוא אפילו נכנס לאוזניים ולאף של הקרנף כדי לנקות אותם מהחרקים שמציקים לו. זאת ועוד, אם מישהו מתקרב ומאיים לפגוע בקרנף, הזרזיר מתחיל להשמיע קולות מיוחדים שעוזרים לקרנף להיזהר. איזה חבר טוב! אלוהים הוא בורא נפלא! הוא ברא בעלי חיים שעוזרים כל כך זה לזה! 

אוי, חם לי!

איך אתם מתקררים כשחם לכם? נכנסים למקלחת? אולי משפריצים על עצמכם מים מבקבוק? בסוואנה, היכן שהקרנף חי, חם מאוד. תארו לעצמכם איך זה לגור במקום שחם בו כל כך כשיש עור עבה מאוד וקשיח כמו לקרנף… עובי העור של הקרנף מגיע לסנטימטר עד סנטימטר וחצי – כמו הרוחב של שני עפרונות שמונחים אחד ליד השני! כדי שהוא יוכל לזוז יותר בקלות יש לו קפלים בעור. העור שלו מגן עליו מפני טורפים, מקוצים ומנחשים. איך תרגיש חיה שתנסה לנשוך את הקרנף? נסו לדמיין שאתם לוקחים ביס מסוכריה ענקית על מקל. אחח… כואב מאוד בשיניים! בדיוק כך מרגיש מי שנושך את העור הקשה של הקרנף.

כשחם לקרנף הוא לא מזיע כמונו, הוא נכנס למים ומתפלש בבוץ. לכן כשרואים קרנפים הם בדרך כלל מרוחים לגמרי בבוץ. הבוץ על עורו של הקרנף מקרר אותו ומגן עליו שלא יקבל כוויות מהשמש. הבוץ גם שומר עליו מפני חרקים שונים שרוצים לעקוץ אותו.  

ציד הקרנפים

הקרנף נחשב לחיית־עַל, כי אין טורפים בטבע שמנסים לטרוף אותו. אם אין לקרנף אויבים בטבע שטורפים אותו, מדוע יש פחות ופחות קרנפים בעולם? התשובה לכך קשורה לאנשים שגרים בדרום מזרח אסיה. הקרנף אומנם חי גם באפריקה וגם בדרום מזרח אסיה, אבל בדרום מזרח אסיה יש אנשים המאמינים שלקרניים של הקרנפים יש תכונות קסם, ולכן הם מכינים מהן תרופות, בעיקר נגד חום ומחלת הסרטן. הם גם משתמשים בקרניים כדי להכין ידיות לסכינים בשביל הטקסים הדתיים בשבטים שלהם, וגם כדי להראות שהם אנשים חשובים. הציידים מרוויחים הרבה מאוד כסף מהקרניים של הקרנפים, ולכן הם לא מפסיקים להרוג אותם.

שאלה

באיזה יום ברא אלוהים את הקרנף? איך אתם יודעים? איפה זה כתוב?