סיפורי ילדים – תומר או תמר

תומר או תמר

גיא ישב מהורהר. אימא הביטה בו ושאלה: “גיא, מה קרה, למה אתה לא אוכל את ארוחת הצהריים? קרה משהו בבית הספר?”.

גיא הביט באימא ואמר: “אימא, אני לא יודע מה לעשות. תומר, מהכיתה שלי, חזר כמו כולנו אחרי חופשת הקיץ, אבל הוא נראה אחרת, הוא מדבר אחרת והוא ביקש מכולנו שמעכשיו במקום לקרוא לו תומר, נקרא לו תמר. הוא מתנהג כמו בת: בהפסקות הוא מעדיף לשבת עם הבנות ולדבר במקום לשחק עם הבנים. אני לא יודע איך להתייחס אליו. בשבילי תומר זה החבר הטוב שלי עוד מהגן, הילד שמשחק כדורגל הכי טוב מכולם, החבר שבשנה שעברה הלך יחד איתי לחוג טניס. אני לא יכול פתאום להתייחס אליו כמו לבת כי אני יודע שהוא לא באמת בת. הוא נולד בן והוא בן. אני לא מסוגל לקרוא לו תמר. אני מכיר אותו, הוא תומר. אבל אני לא יודע איך להתייחס אליו, אני לא יודע מה לעשות ואפילו מה לחשוב…”.

אימא הביטה בגיא. היא חשבה לרגע ופתאום קמה והביאה את ספר הבריתות שלה. “כמו תמיד”, אמרה אימא, “התשובות לשאלות שלנו נמצאות בדבר אלוהים”.

“גיא, כתוב בספר בראשית שאלוהים ברא את האדם בצלמו וגם כתוב ‘זכר ונקבה ברא אותם'”.

“מה זה אומר?”, שאל גיא.

“זה אומר שאלוהים ברא זכר ונקבה. כל אחד נברא כרצונו של אלוהים. מי שנולד בן נולד ככה כי זה מה שאלוהים בחר, ומי שנולדה בת גם היא נולדה ככה בגלל שכך רצה אלוהים. אנחנו לא בוחרים אם אנחנו בן או בת.

אלוהים נתן לבנים תכונות שמיוחדות להם ולבנות תכונות שמיוחדות להן, וזה נפלא כאשר אנחנו משתמשים בתכונות ובתפקידים השונים שאלוהים נתן לכל אחד מאיתנו. אלוהים ברא אותנו בצלמו, גם את הבנים וגם את הבנות”. 

“נכון, אני באמת מאוד שונה מליאורה”, אמר גיא והצביע על אחותו הקטנה. “היא כל כך קטנה וכבר גנדרנית…”, הוא חייך אל אחותו, שחייכה אליו חזרה בשמחה.

“נכון גיא”, אמרה אימא. “יש עוד דבר חשוב שאנחנו צריכים לזכור: אלוהים אוהב אותנו, את כל הילדים ואת כל המבוגרים, אבל הוא שונא את החטא. גם אנחנו צריכים לאהוב את האנשים והילדים שסביבנו אבל לשנוא את החטא”.

“אני לא מבין”, אמר גיא בשקט, “אז אני יכול לאהוב את תומר?”.

“כן. אתה צריך לאהוב את תומר ובכל זאת לא לאהוב את זה שהוא עושה דברים שאלוהים לא רוצה שהוא יעשה. רק אם תתייחס אליו באהבה, אולי תהיה לך הזדמנות להסביר לו שהוא טועה וחוטא”.

גיא חשב ואמר: “אני מבין. בשבילי תומר הוא רק תומר. ואני יכול לומר לו שאני אוהב אותו ומכבד אותו אבל לא יכול להשלים עם זה שהוא ‘תמר’. אני אספר לו שאלוהים אוהב אותו, שאלוהים ברא אותו בן יפה ושאני ממש מצטער שהוא מתכוון לקלקל את הדבר היפה שאלוהים עשה”.

גיא אחז בידיים של אימא וביקש: “אימא, בואי נתפלל שאלוהים יעזור לי לאהוב את תומר, שייתן לי חכמה לדעת מה לומר לו ושייתן לתומר רצון להקשיב לי”.