ילדי-יה 72 – מי אני?

מי אני?

גרתי קרוב לבית המקדש, ולאבא שלי קראו אמוץ. הייתי נביא של אלוהים ואהבתי אותו מאוד.
יום אחד, כשהתפללתי, ראיתי חזון. אלוהים רצה לספר לי משהו חשוב. הייתי בהיכל אלוהים, והוא, אלוהים, היה שם. לידו עמדו מלאכים שקראו שוב ושוב: “קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ!” פתאום הייתה רעידת אדמה גדולה. אמרתי בבהלה: “אוי, מה אעשה, אני חוטא!” ידעתי שכל חוטא שרואה את אלוהים מת מייד! אחד המלאכים לקח גחל מהמזבח ונגע בשפתיים שלי כדי לטהר אותן.
אלוהים שאל: “מי ילך לספר את דברי לאנשים?” אמרתי שאני אהיה השליח שלו. אלוהים שלח אותי לומר לבני ישראל, שאלוהים כועס עליהם בגלל שהם לא שומעים בקולו ולכן יקרו להם דברים ממש רעים. גם סיפרתי להם שיום אחד אלוהים ישלח את המשיח. סיפרתי להם איך הם יזהו אותו, ושזו תהיה שמחה גדולה.
לאשתי ולי נולדו שלושה בנים. קראנו להם שאר ישוב, עמנו אל, ומהר שלל חש בז.
מי אני?